שלום זכר
בערב שבת אחרי הלידה (ולפני הברית), לאחר סעודת השבת, נוהגים בעדות אשכנז להזמין קרובים וידידים לכיבוד קל, שירה ודברי תורה על שמחת לידת הבן. המאכל שנהוג להגיש באירוע זה הוא גרגירי חומוס ועדשים עגולים, כסמל לפריון.
גרגרי החומוס האלו נקראים – 'ארבעס' על שם ההבטחה של הקב"ה לאברהם "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם" (בראשית כ"ב 17). למנהג זה מוזכרים במקורות מספר טעמים:
- סעודת הודיה על הצלחת הלידה
- כדי לכלול את התינוק בהתכנסות של דברי תורה עוד לפני הצטרפותו הפיזית באמצעות ברית מילה.
- אירוע לכבוד השמחה ושלום הבית המגיעים יחד עם לידת התינוק אל הזוג.
- התלמוד מספר כי ברחם אימו לומד התינוק מפי מלאך מיוחד את כל התורה כולה, ובבואו להיוולד, טופח לו המלאך על שפתו ומשכיח ממנו את כל שלמד וכך נאלץ התינוק ללמוד במשך ימי חייו את הכל מחדש, אך עדיין זוהי למידה של התורה, כדבר שנלמד כבר, שיותר קל לחזור אליו, ולא כדבר חדש לגמרי. (מסכת נידה, דף ל' עמוד ב'). ע"פ אגדה זו התינוק מתאבל על השכחה והציבור המגיע ל"שלום זכר" משתתף עמו באבלו ומתחייב לסייע לו בתהליך הלימוד וההיזכרות.
תיקון אליהו – ליל שימורים לפני ברית מילה – וַאכְנַאכְט
ישנו מנהג לקיים בלילה שלפני הברית 'ליל שימורים' (וַאכְנַאכְט) – בלילה זה לומדים תורה ליד מיטתו של התינוק. המנהג נקרא כאמור "תיקון אליהו" והוא נוצר מתוך התפיסה שהתינוק נתון בסכנה עד לאחר ברית המילה, ולכן לא משאירים אותו לבד בלילה שלפני הברית.
במסגרת מנהג "תיקון אליהו" יש הנוהגים גם להביא ילדים קטנים לקרוא ליד מיטת התינוק את פסוקי 'קריאת שמע' (דברים ו' 4-9) ואת הפסוק "הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים…" (בראשית מ"ח 16), משום שעל פי האמונה הרווחת, יש בפסוקים הללו כוח ההגנה. אך ישנו עוד הסבר לכך, קריאת שמע היא מרכיב מאוד מרכזי בהיסטוריה היהודית. ולכן, רגע לפני שהתינוק נכנס בבריתו של אברהם אבינו עוזרים לו הילדים שכבר נימולו, בכך שהם קוראים 'שמע ישראל' ומקבלים על עצמם 'עול מלכות שמיים'.
בזמנים עתיקים היו לליל "תיקון אליהו" גם סיבות מעשיות: כאשר מלכי יוון ורומי גזרו איסור על קיום ברית מילה, היהודים נהגו בתחכום וערכו התכנסות גדולה בערב ברית המילה בכדי לבלבל ולהסתיר את הכוונה לקיים את הברית.
ברית יצחק
ישנו מנהג נוסף לגבי הלילה שלפני הברית. מנהג "ברית יצחק" מקובל בעדות המזרח ומכונה גם "ליל הזוהר" או 'עקד-אל-יאס' (עקידת ההדסים), גם מנהג זה מוסבר בצורך להגן על הרך הנולד.
בלילה שלפני הברית, נאספים קרובי המשפחה וחברים קרובים לבית התינוק, וקוראים בקול קטעים מתוך הזוהר הקשורים בברית המילה של אבות האומה. הזוהר יש לציין, כתוב בשפה הארמית (זוהר לספר בראשית, פרשת לך לך, "ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים" עד סוף הפרשה).
את הקטע האחרון, העוסק בחובת האב למול את בנו קורא אבי התינוק, ואחרי כן עורכים סעודה, עם שירה, נגינה וריקודים לאור נרות דולקים. יש הנוהגים להביא אל הבית את 'כסא אליהו' בו ישתמשו בברית, ולקשור עליו ענפי הדסים.