מעט על עצמי ועל איך שהגעתי להיות מוהל

נולדתי וגדלתי בירושלים, למדתי בישיבת ההסדר בימית, אחרי הגרוש מימית התגייסתי לצבא, שרתתי בגולני ובגדוד שקד, שם סיימתי כחובש קרבי, אח"כ במסגרת המילואים יצאתי לקורס חובש גדודי המקנה ידע רפואי בטיפול במבוגרים ובילדים.

לאחר השירות חזרתי ללמוד בישיבת ימית אשר הועתקה בינתיים לנווה דקלים שבגוש קטיף.

נישאתי וגרתי בגוש קטיף, שם התנדבתי במד"א כנהג אמבולנס בכוננות 24 שעות עם אמבולנס צמוד, הייתי שותף פעיל בכל אירועי הירי והפצמ"רים בגוש.

משנולד בני בכורי שאל אותי חמי שליט"א "מי יהיה הסנדק?" , עניתי לו שאני רוצה להיות הסנדק כי המצוה למול את הבן חלה על האב ומשום שלא כל אחד ראוי, יודע ויכול ממנים שליח – הוא המוהל, אז לפחות אהיה הסנדק, ומה גם שאדם צריך להשתדל לקיים כל המצוות, ומי יודע אם תזדמן לי מצוה זו בעתיד, חמי טען שזה לא נהוג שאבי הבן יהיה הסנדק ויש לכבד את הרב או את אבי שליט"א, כה חשוב היה לי להיות חלק ממצוה חשובה זו, שאמרתי בטבעיות ומבלי לחשוב פעמיים "אז אהיה המוהל", לשמחתי, מצאתי מוהל שיסכים שאני אבצע את החיתוך, וכך היה. לאחר הברית הציבור היה מופתע וכולם שאלו "איך היה?" עניתי שהיה טוב ואני הולך להיות מוהל.

מאותו זמן התחלתי ללמוד במרץ רב, נסעתי רבות בטרמפים ובכל דרך אפשרית לראות בריתות, הייתי צמוד ושימשתי מספר מוהלים ידועי שם, למדתי את כל ההלכות ונבחנתי ברבנות הראשית, למדתי את כל הנדרש גם בתחום הרפואי כולל מקרים חריגים ומסובכים, קיבלתי תעודות מהרבנות וממשרד הבריאות.

לאחר כשנה וחצי נולד לי בן נוסף, אז כבר הייתי אחרי הלימוד והבחינות, הספקתי מעט להתנסות ולמול, ומלתי את בני השני את כל מהלך הברית.

שמחתי היתה רבה על שנפלה בחלקי מצוה חשוב זו למול בני בעצמי ולא על ידי שליח, שמחתי על ההברקה הרגעית שהיתה לי לאחר הברית של הבן הראשון- שאהיה מוהל.

עברו מאז 22 שנה בהם זכיתי להכניס בבריתו של אברהם אבינו כמעט את כל ילדי גוש קטיף, במילה כהלכה עם ברכות וניגונים לפי המסורת ולפי העדות השונות.

מאז נולדו לנו עוד 4 בנים

– ב"ה , שאת כולם זיכה אותי הבורא יתברך למול בעצמי.

אחד הלקחים החשובים שלמדתי מהבריתות של בני, כשבאה אלי אשתי בסוף הברית ואמרה כי לא הצליחה להנות מהאורחים ומהסעודה ודברי התורה, כיוון שהיתה עסוקה בתינוק, אז הבנתי כי תפקידי לא הסתיים, ועלי להרגיע את התינוק ולשחרר את האם לאורחיה ולסעודת המצוה, ולכן אחרי כל ברית אני נשאר ומטפל בתינוק עד שהוא נרגע, ולא נותן לכל החברות והמשפחה לבלבל את האם בעצותיהן, אלא התינוק אצלי והאם תקבל אותו כשהוא רגוע ונינוח. ואז בצד ובנחת אני מנחה את ההורים כיצד לטפל בתינוק ומוסר בידם דף הוראות ברור לטיפול בתינוק בימים הקרובים ועד להחלמת הברית.

כמו כן התנסיתי במשך כל השנים האלו בבריתות שונות עם סיבוכים ופגמים, ב"ה עם כולם התמודדתי בהצלחה בסיעתא דשמיא.

אני מודה לה' יתברך שכיוון אותי והאיר דרכי למילה ומלווה אותי בכל רגע ובכל ברית.

יהי רצון שלא תצא תקלה תחת ידי לעולם, ואהיה שליח נאמן למול ילדי ישראל.

בברכה נאמנה
לכל בית ישראל
רוני בקשי

לתעודת מוהל מוסמך – לחצו כאן