בחירת שם לתינוק

אחד הדברים הראשונים שעשה אלוקים כאשר ברא את העולם, הוא קריאת שמות. האדם הראשון, גם הוא, הצטרף לאלוקים ביצירתיות וקרא גם הוא שמות לכל החיות, העופות והבהמות, וכך זה מתואר בתורה:

כאשר אתם מעניקים שם לבנכם, אתם מצטרפים לאלוקים ולוקחים חלק בבריאה, שותפות עם האל כ"עושה מעשה בראשית".

בהיסטוריה היהודית קיימים שמות רבים בעלי משמעות.למשל, אברהם קרא לבנו בשם "יצחק" על שם הצחוק שליווה את לידתו. או לדוגמה, במגילת רות, נקראות הנשים בשמות רות וערפה. רות – מלשון "רֵעוּת" שהפגינה רות כלפי גיסתה – נעמי. ולעומתה – נקראה האישה השנייה בשם "ערפה" – על שם העורף שהפנתה לנעמי.
בתורה ניתן לראות שגם שינוי שם מעיד על שינוי התנהגות וגורל. למשל, אברם אבינו, בציווי של האל, הפך אמו לאברהם, ואשתו – שרי, שמה הפך להיות שרה. גם נכדם – יעקב אבינו, הפך את שמו לישראל (ועל שמו אנו נקראים "עם ישראל").

במקורות היהודיים קיימות תפיסות הפוכות בנוגע למשמעות השם שנותנים לוולד. קיימים מקורות שבהם מודגשים המעשים של האדם ולפיכך השם מבטא את ציפיות ההורים, למשל:

אך קיימים מקורות אחרים (בעיקר בספרי קבלה) שמעניקים משמעות גורלית לשם האדם :

ע"פ המסורת היהודית מומלץ להעניק לרך הנולד שם עברי ובעל משמעות חיובית. תמיד כדאי לבדוק מי היו האיש או האישה שאת שמו אתם נותנים, לפעמים בדיקה קצרה של ההיסטוריה של שם מסוים עלולה לשנות את דעתכם.
אפשר למצוא שמות מתאימים גם בפרשת השבוע של השבת הסמוכה ליום הלידה או בחגים הקרובים. מעבר לעניין של משמעות השם, חשוב גם שתאהבו את השם ואת הצליל שלו באׂזניכם ולא רק את משמעותו.

יש הנותנים שם לתינוק על שם קרוב משפחה שנפטר ובעדות הספרדים – גם על שם קרוב שעודו בחיים. אם ישנה ציפייה כזו מכם מצד המשפחה, אך זה אינו השם הרצוי בעינכם, ניתן לפתור את הבעיה באמצעות מתן שני שמות, כאשר השם השני הוא על שם קרוב המשפחה.

השם של התינוק מוענק לו תוך כדי ברית המילה עצמה וכחלק מהפסוקים הנאמרים בברית המילה. עצם הענקת השם תוך כדי המעמד המכובד של ברית מילה בו מתחיל התינוק את חייו כחלק מעם ישראל, וכן הציבור שהתכנס לצורך ברית המילה, הם שמעניקים לשם שנבחר משמעות, תוקף ותחושה חגיגית.